מפגש אורח במסגרת מסלול יזמות בתרמיקס
איריס שור - מייסדת פלן פלטפורם [ויז'ואל טאו]
 

רקע - איריס שור הקימה ב- 2006 את חברת פלן פלטפורם - פלטפורמה אינטרנטית של שרטוטי CAD, יחד עם עוד שני שותפים. החברה גייסה הון ממשקיע פרטי, מהמדען הראשי ומקרן הון הסיכון סקויה. הגיעה לטכנולוגיה ומוצר עובד. כ- 3 שנים לאחר הקמתה נמכרה החברה לחברת אוטודסק המובילה העולמית בתוכנות CAD. 

הרעיון - תחילת הסיפור ברעיון שהיה ליזמת, איריס שור, שעיקרו מתן אפשרות של שיתוף דרך האינטרנט לאובייקטים של שרטוט. עם רעיון זה פנתה לשני חברים ששירתו עימה באותה יחידה טכנולוגית בצבא בתחום של מודיעין חזותי ועיבוד תמונה, שנענו לאתגר וניסו לבדוק את האפשרות למימוש של הרעיון.

שלושת היזמים קיבלו החלטה לעזוב הכל – עבודה, לימודים - ולהתמקד במיזם. שכרו בית במושב, עמלו על הכנת מצגת והחליטו לגייס הון. נושא המחויבות למיזם הוגדר כגורם קריטי להצלחה, מה שנקרא "סטארט אפ זה לא תחביב". כאן הגדירה היזמת את חצי השנה הראשונה כשלב לימודי שקדם להתקדמות פרקטית בפיתוח המוצר.

על פי איריס שור – אין דרך נכונה אלא דרך מתאימה ליזם ולמיזם ועל כן יש לקבל עצות מאנשים הדומים ביותר ליזמים, בפעילות הדומה ביותר במצב הדומה ביותר ליזמים. אחרי מספר ניסיונות גיוס מקרנות הון סיכון הבינו שזה לא הכיוון. התשובות שקיבלו מהקרנות הון סיכון לא היו שליליות וברורות מאחר וזו הדרך שלהן לשמור על קשר מתמשך עם היזמים ולא לסגור את הדלת בפניהם.

חזרה לגראז' - כאן הגיעה ההבנה שהיתרון שלהם הוא טכנולוגי ולכן החליטו לחזור לגראז' ולהתמקד בפיתוח המוצר. ב- 8 החודשים הבאים עבדו נטו על המוצר - קוד, עיצוב - ובדקו איך השוק מגיב למוצר ואיך משתמש בו. הגיעו לאלפא עובדת שכללה תוכנה לשרטוט שפותחת קבצים של תוכנת אוטוקאד עם יכולת עריכה של מספר משתמשים במקביל, יכולת למתן הרשאות וניטור תמידי. [בקרנות קיבלו היזמים פידבק שזהו אתגר טכנולוגי רחב מדי לצוות מצוצמם של מפתחים...]. ישנה חשיבות רבה לתת הרגשה של מוצר, משהו מוחשי שמהשקיעים יוכלו לחוש את המוצר ולא ידרשו לדמיין אותו.

ההבנה וההחלטה על השוק הרבה יותר חשובה מאשר הרעיון עצמו, כפי שגם במקרה שלהם התחילו עם קולבורציה ואחר כך עברו לאדיטינג. תוך כדי התהליך חשוב להיות גמישים ולהתאים את המוצר למשתמש. בשלב זה משתפת איריס באני מאמין שלה שדוגל בלספר ולדבר על המיזם כמה שיותר [למעט למתחרים ישירים] ולקבל משוב בלתי פוסק. כמו בן, בתחום נישה כמו שלהם חשוב מאד לחקור היטב ולהבין למי לפנות – למשקיע הפרטי המתאים, לשותף הנכון בקרן ההון סיכון ולגורם הרלבנטי בחברה השותפה האסטרטגית.

גיוס הון ממשקיע פרטי - בשלב זה היו מוכנים לגיוס הון עם מוצר עובד, 2 פטנטים בדרך, אסטרטגיית הגעה לשוק ומפת דרכים לגיוסים העתידיים. היזמים הגיעו ל- 3 משקיעים פרטיים שונים שמשלושתם קיבלו הצעות השקעה! היזמים החליטו בסוף לקבל את ההשקעה ממשקיע פרטי, מתחום הנדל"ן והתשתיות, ללא עבר בהשקעות בחברות סטארט אפ שהגיע על ידי קישור של נמרוד אלמיש, מומחה בגיוס הון למיזמים.

כאן מציינת איריס לקח נוסף שלמדו – למרות העצה המקובלת לבחור את המשקיע הראשון היטב, ועדיף שיהיה משקיע מנוסה עם ערך מוסף, הרי שלפי ניסיונם הרבה יותר חשוב שהמשקיע יהיה הגון, עם כימיה ליזמים וללא ציפיות מעבר לפן הכלכלי. כמו כן, חשוב לקבל השקעה ראשונה כלשהי מגורם חיצוני, מה שיקל מאד בהמשך על השקעות נוספות, לאחר הבעת אמון ראשונית זו.

עוד לקח שלמדו היזמים בתהליך הוא שמומלץ כמה שיותר לעשות דברים In House ולא להוציא לחברות חיצוניות שיעשו את העבודה בשבילכם - עיצוב, פיתוח עסקי, אסטרטגיות שיווק, מכירות וכד'. עדיף להוציא דברים באופן מבוקר ולתת יותר תגמול באחוזים על בסיס הצלחה (כדוגמאת אחוזים ממכירות) מאשר בכסף.

המדען הראשי - בשלב זה החליטו היזמים לפנות למדען הראשי, לא כל כך במטרה לגייס כסף אלא יותר במטרה לבדוק את האפשרות. במדען הראשי הכסף קל יותר להשגה וההשקעה היא מקצועית נטו ללא תלות בניסיון ובגיל היזמים. החברה קיבלה אישור לאחר בדיקה מקצועית, שיטתית ועניינית. מאחר ובאותו שלב הגיע המשבר הפיננסי העולמי, בחרו לקחת המימון מהמדען הראשי למרות הקשיים האפשריים שפעילות עם המדען הראשי יכולה ליצור בהקשר של תהליכי בדיקה ואישור ארוכים ויצירת מחסומים להשקעות המשך. קשיים אלה התבררו בהמשך כלא נכונים ונמצאו פתרונות לאורך כל הדרך, כולל השקעה של קרן הון סיכון ומכירה בהמשך של החברה לחברת אמריקאית.

גיוס מקרן הון סיכון סקויה - היזמים המשיכו לפתח את המוצר ורשמו 2 פטנטים ובשלב זה כבר היו חברה של 8 אנשים. בשלב זה חיפשו היזמים את הגיוס הבא והפעם מקרנות הון סיכון. יש חשיבות גבוהה לברר על הקרנות - באיזה סוגי חברות משקיעים, כמה יזמים יש להם, כמה משקיעים, במה נוטים להשקיע. הקרנות בדרך כלל נעולות על משהו ספציפי כי זה מה התחום בן הן פועלות ושם יש להן קשרים. כמו כן, בקרנות מחפשים איזה סוגי אקזיטים היו בשנתיים האחרונות ובמה קרנות אחרות השקיעו. ישנה חשיבות להגיע לשותפים בקרן.

גם בסיד, גם בקרן וגם במכירה, התפיסה היא ליצור התקדמות בין פגישה לפגישה מאחר והקסם הראשוני מתחיל להתפוגג. לא לחשוף לגמרי את כל הקלפים בהתחלה ואפילו לא לבוא עם כל צוות היזמים מההתחלה אלא רק אם יש דינאמיקה מצוינת. כמו כן חשוב לבצע חלוקת תפקידים ברורה בין היזמים.

בהתייחס לחשש של העתקה של הרעיון על ידי חברה כמו אוטודסק, על פי איריס שור, נותנים יותר מידי משקל לרעיון עצמו, אבל החשיבות הגדולה יותר היא לצוות, לביצוע ולמוצר עצמו.

להמשך – כיום מקימים היזמים את המרכז בישראל של החברה האמריקאית וממשיכים לגייס עובדים.